5 טעויות נפוצות שהתלמידים עושים בבגרות בהיסטוריה – ואיך להימנע מהן

בוחן בחינות

1. כותבים תשובות כלליות מדי

במבחן הבגרות מצופה מתלמידים להראות לא רק ידע – אלא הבנה ויכולת ניתוח.

תשובה כמו "היו מלחמות בעולם בגלל לאומיות" לא תספיק. עליכם לפרט, להסביר, לקשר ולהשתמש בדוגמאות היסטוריות כדי להסביר ולבסס את תשובתכם על ידע שלמדתם. תשובה מעמיקה ומפורטת תסייע להבהיר את הקשרים המורכבים בין תופעות היסטוריות שונה, ותספק הבנה טובה יותר של תופעה או אירוע היסטורי כזה או אחר.

2. מתעלמים ממילות מפתח בשאלה

שאלות בבגרות כוללות הנחיה ברורה כמו: "הסבר", "השווה", "הבא דוגמה". זה קריטי להצלחתכם בבחינה

תלמידים רבים עונים על חצי מהשאלה ופחות מכך – ומאבדים נקודות יקרות שהם היו יכולים להרוויח בקלות אם היו שמים לב לכל חלקי השאלה. סמנו בעיפרון את מילות ההוראה. בדקו לפני סיום שהתשובה עונה על כל הדרישות, כנדרש. השאלות כוללות מספר חלקים או דרישות שונות שדורשות התייחסות נפרדת. השקעה של כמה רגעים נוספים בסימון מילות ההוראה ובדיקת התשובה לפני הגשתה תוביל להצלחה במבחן. על תלמידים לזכור כי כל נקודה חשובה, וכי תשומת הלב לפרטים הקטנים יכולה לעשות את ההבדל בין ציון טוב לבין ציון נמוך.

3. לא משתמשים במושגים ובמינוח היסטורי מדויק

המבחן מחפש שימוש במונחים כמו: "אימפריאליזם", "תעמולה", "מדינה טוטליטרית".

כשתלמידים כותבים רק "המנהיג היה חזק" במקום "השליט הנהיג דיקטטורה ריכוזית" – זה נחשב לפער בידע וביכולות. שימוש במונחים מדויקים כמו "דיקטטורה ריכוזית" מאפשר לתלמידים להראות הבנה מעמיקה יותר של המצב הפוליטי, המניעים מאחורי פעולות המנהיג, וההשלכות של שלטון כזה על חיי האזרחים. חשוב להשתמש בשפה מדויקת כדי לתאר תופעות מורכבות.

4. לא מביאים דוגמאות קונקרטיות בתשובותיהם בבחינת הבגרות בהיסטוריה

אחת הטעויות הכי נפוצות שתלמידים עושים בבחינת הבגרות בהיסטוריה היא העדר דוגמאות קונקרטיות בתשובות. הם כותבים תשובות כלליות שנשמעות נכונות – אבל לא מביאים שם של אירוע, שנה, או דמות היסטורית שמחזקת את מה שהם אומרים. מבחינת הבודקים – זו נקודה חלשה. בבחינה מצפים לראות הבנה עמוקה שמגובה בידע מדויק. בדיוק על זה אנחנו עובדים בשיעורים הפרטיים שלי: איך לשלב את הדוגמה הנכונה, בזמן הנכון, בצורה שמראה שליטה מלאה בחומר.

5. כותבים במשלב לשוני שאינו מתאים לבחינת בגרות

   כתיבה "כמו שמדברים", במקום כתיבה ברורה, רשמית ומדויקת. ניסוחים כמו "הם ממש לא אהבו את הרעיון" או "התחילו לריב עם כולם" אולי נשמעים טוב בשיחה יומיומית – אבל במבחן בגרות הם פוגעים בציון. הבודקים מחפשים ניסוחים כמו "הביעו התנגדות נחרצת לרעיון" או "פרץ סכסוך בין הצדדים", שמעידים על שליטה בשפה ובמושגים ההיסטוריים.

   
   

לסיכום:

אלו 5 הטעויות הנפוצות שתלמידים עושים בבחינות הבגרות בהיסטוריה: הם כותבים תשובות כלליות מדי, מתעלמים ממילות ההוראה בשאלה, לא משתמשים במושגים היסטוריים מדויקים, נמנעים מלהביא דוגמאות קונקרטיות, ולעיתים כותבים במשלב לשוני שאינו הולם את דרישות הבחינה. כל אחת מהטעויות הללו פוגעת בציון, גם אם הידע הבסיסי קיים. הצלחה בבחינה מחייבת לא רק שליטה בחומר – אלא גם הבנה כיצד להציג אותו בצורה מדויקת, בהירה, ממוקדת ובשפה מתאימה. בדיוק על כך אנחנו עובדים בשיעורים הפרטיים: שיפור החשיבה ההיסטורית, חיזוק כישורי הכתיבה, ותרגול מענה נכון לשאלות – כדי לממש את מלוא הפוטנציאל במבחן. טיפים לכתיבת תשובות לבגרות בהיסטוריה